זיקוקי למידה

השמיים שלך זקוקים לזיקוקים?
נרשמים לבלוג ומקבלים מידע מקצועי, טיפים מקוריים וכלים פרקטיים שישדרגו את תהליכי הלמידה בארגון במינימום תקציב ומאמץ.

אשלח לך עדכון על פוסטים חדשים פעמיים בחודש.
לעולם לא אעביר את המייל שלך לאחרים. אפשר לצאת
מהרשימה בכל זמן בלחיצת כפתור.

כלים להורדה חינם

מיקרו למידה – רשמים מכנס המכללה למינהל

מיקרו למידה

מיקרו למידה (micro learning) הוא אחד הנושאים הכי חמים היום בתחום הלמידה. כמה חם? עד כדי כך, שכשההזמנה לכנס השנתי של המכללה למינהל התפרסמה בלי תוכנית, בלי נושאים, רק עם הכותרת “מיקרו למידה” – היתה התנפלות כזאת על הכרטיסים, שהם נאלצו לפתוח רשימת המתנה.

אז היה כנס מוצלח מאוד. מלא בדוגמאות ובתובנות מיישומים בשטח, וגם לא מעט סימני שאלה. סיכמתי את כל ההרצאות וגם שיתפתי בכמה מסקנות שלי מהכנס. תהנו.

רגע רגע… מה זה בכלל מיקרו למידה?

מי שרוצה להיזכר מה זה בכלל מיקרו למידה, מוזמן להיכנס לכאן. 

ובמשפט: מדובר ביחידות למידה קצרות וממוקדות, שאפשר לצרוך בכל מכשיר (מחשב, סלולרי וכו’), ולכן גם מותאמות ללמידה בסביבת העבודה ובעצם בכל מקום.

כמה תובנות מהכנס

  • מיקרו למידה הוא לא פתרון קסם! כמו כל טרנד, צריך לשקול מתי ואיך ליישם. מתי לא? למשל, כשיש ערך לתהליך עומק או כשפירוק הידע ליחידות קטנות יעשה לו עוול. לא לכל מטרה, לא לכל תוכן, לא לכל קהל.

  • הצורך קיים ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו לטמון את הראש בחול. אנחנו חייבים להיות שם ולהציע גם את הפתרון הזה (כשאפשר ונכון). 

  • פיתוח יחידות קצרות זו מיומנות מורכבת. מפתחי ההדרכה נדרשים לגלות גמישות, להתאים את עצמם לפי הצורך ולפתח יכולת גבוהה לזקק תכנים. 

  • היו כמה סוגיות שלא דיברו עליהן מספיק בעיניי, כמו מדידת אפקטיביות של מיקרו למידה, תהליך הפיתוח עצמו וגם עלויות הפיתוח. 
    אחד המיתוסים של מיקרו למידה הוא שפיתוח כזה הוא חסכוני במשאבים (משפט שנאמר גם בחלק מההרצאות). אבל עושה רושם שרוב התוצרים שהוצגו (כמו הסרטון המושקע והמצחיק הזה שמסביר בקצרה איך להתגונן בפני ברקים) דורשים המון השקעה, לא רק של כסף אלא גם זמן פיתוח. בעיניי יש מקום לפתרונות נוספים, “רזים” יותר, ללמידה ולשימור ידע, במיוחד לארגונים מצומצמים במשאבים. יש לי הרגשה שלא מיציתי את הנושא ועוד אכתוב עליו בהמשך. 

הכנס היה מורכב מ-8 הרצאות קצרות בנות 15 דקות (אפרופו מיקרו למידה).

רוב המרצים היו אנשי למידה בארגונים כמו טבע, בנק הפועלים, מובילאיי ועוד.

"חבל על הזמן"

ד"ר יובל דרור, ביה"ס לתקשורת במכללה למינהל

לפני הכל, אני חייבת לומר שיובל מרצה בחסד, וההרצאה שלו היתה פשוט פצצה. 

קשה לתמצת את כל מה שהוא אמר לכמה פסקאות, אבל אנסה בכל זאת:

מיקרו למידה - ההקשר הרחב: 

  • העידן הנוכחי הוא עידן של מהירות גבוהה. אנחנו חווים את החיים שלנו כאינטנסיביים יותר, ולכן גם קצרים יותר. אנחנו בתחושה מתמדת שאין לנו זמן. אנחנו רוצים לקבל הכל עכשיו ומהר. טווח הקשב שלנו עומד על 8 שניות!  

  • המדיה משפיעה על התוכן. ערוצי המדיה (האינטרנט, הרשתות החברתיות, הסלולר) מעודדים אותנו לייצר תכנים קצרים וממוקדים, בעדיפות לתכנים ויזואליים, כמו: אינפוגרפיקות. עיצות וטיפים. ממים. סרטוני וידאו קצרים – לדוגמה סרטוני הבישול שלtasty (שמתפרסמים בפייסבוק וצברו כמעט 10 מיליון עוקבים).
    דבר אחד שיובל לא דיבר עליו ולדעתי הוא קריטי, זה המידע שמצטבר ומשתנה בקצב מהיר.  

אז מה כדאי לנו, אנשי הלמידה, לעשות?

לשים לב לקונטקסט: יש מקומות שבהם מיקרו למידה היא הדרך היעילה ביותר להעביר מסר, ויש מקומות שזו תהייה שרלטנות, נעשה צחוק מעצמינו ומהמסר. אבל בכל מקרה – כדאי לנו לשלוט בשני הכלים, גם במקרו וגם במיקרו למידה.

"למה לי Microlearning עכשיו?"

ערן ברק מדינה, חברת 101%

ערן הציג את היתרונות והמשמעויות שבפיתוח מיקרו למידה:

  • מיקרו לרנינג כמושג הוא לא ממש חדש – הוא קיים כבר לפחות 20 שנה, אבל הוא תופעה שמתפתחת והופכת לרלוונטיות יותר ויותר בימינו. 

  • כמה זמן נמשכת יחידת מיקרו למידה? הדיעות חלוקות! אליוט מסי מגדיר 15 דקות. אבל יש הגדרות אחרות של 6, 10, ואפילו 20 דקות. לפי ההגדרות האלה, אפילו הסרטונים של TED כבר לא נחשבים מיקרו…

​מיקרו למידה - היתרונות:

  • פרסונליזציה: היכולת להתאמה אישית. יש אפשרות ליצור מצבים שבהם הלומד מקבל את מה שנכון לו כרגע.

  • הצורך של ארגונים לעדכון מהיר של הידע: לא צריך להוציא את העובדים מסביבת העבודה לימי הכשרה כדי להתעדכן.

  • יצירת מצבים ללמידה א-פורמלית, במקומות שבהם מתרחשת רוב הלמידה.

  • רוב האנשים אוהבים מיקרו למידה. בהשקעה יחסית קטנה אנחנו מרגישים שלמדנו. 

  • למידה בדיוק כשצריך (just in time): היכולת לצרוך את המידע בדיוק כשצריך אותו, ולהתעדכן במהירות.

מהן המשמעויות עבורנו?

  • ארכיטקטורת ההדרכה משתנה: בצד אחד של הרצף – הלומד מנווט בעצמו, ויש לו חופש מוחלט מה ומתי ללמוד מתוך ההיצע. בצד השני של הרצף – אנחנו מציעים ללומד ללמוד פריטי למידה מתוך מערכת למידה, באופן מובנה לפי רצף התקדמות. 

  • “אודישן” לידע: פריטי הלמידה צריכים לעבור 2 מבחנים: “אודישן הצריכה” – מה יגרום ללומד להשתמש בפריט הידע, ו”אודישן הלמידה”- האם צריכה של פריט הידע חוללה שינוי אצל הלומד. 

"מיקרו למידה זה בטבע שלנו"

עירית לופט מדר וגוני פישמן, טבע

עירית וגוני דיברו על האתגרים הייחודיים, של חברה עם 50,000 עובדים ב-60 מדינות בכל העולם, שינויים תכופים ברגולציה ועוד.

 

בעקבות זיהוי הצורך פותחו פתרונות מיקרו למידה בכמה תחומים:

  • הטמעת מערכת מידע: העלו לפורטל הארגוני סרטוני וידאו ועזרי עבודה לתפעול המערכת.

  • הכשרות מנהלים: בנו מאגר שכלל יחידות תוכן איכותיות של כמה דקות. למשל- ישיבת צוות, מתן משוב לעובד, האצלת סמכויות. חלק מהסרטונים נלקחו ממאגרים חיצוניים. המרצות הדגישו שפיתוח יחידות המיקרו למידה לא מחליף את הכשרות הניהול שקיימות, אלא בא בנוסף להן.

  • הכשרות בעולמות המקצועיים: האתגר היה תוכן מורכב ורחב, הטרוגניות בפערי הידע של העובדים וברקע שאיתו הם מגיעים. גם פה ביצעו פירוק של הידע ליחידות קטנות. 

"Gett למנהלים: פיתוח מנהלים מיקרו דיגיטלי"

מיכל בלאט, מנכ"ל בלאט-לפידות

מיכל הציגה פתרונות מיקרו למידה משלימים לקורסי פיתוח מנהלים מסורתיים שהחברה מעבירה בארגונים. כל התכנים הועלו לקבוצה סגורה וסודית בפייסבוק,  שמיועדת לנרשמי הקורס בלבד: 

  • “הרצאות 6*6”: 6 הרצאות, כל הרצאה 6 דקות. ההרצאות נתנו מידע וכלים מעשיים. למשל- דור ה-Y, גריט ועוד.

  • “דקה עם”: הרצאות עם אנשי מקצוע בנושאים שאינם ניהול, כמו תזונה או מיתוג אישי.

  • סיכומי מפגשים בוידאו: אחרי כל מפגש, במקום לשלוח מצגת – העלו סרטון מסכם.

  • סופרויז’ן אישי, במועד לפי בחירת המנהלים.

"הלומד האוטונומי"

עדי פולאקביץ ועדי קורן, מובילאיי

עדי ועדי הציגו תהליך יפה שעשו בחברה מהדרכה ליניארית – לסביבת למידה, כדי להכשיר אוכלוסיות שונות (אנשי מכירה, מתקינים, מפיצים, נהגים):

  • מיפו את הלומדות הקיימות ואת הקשרים בין הלומדות.

  • פירקו את הלומדות ויצרו יחידות קצרות.

  • צילמו הרצאות שהתקיימו בחברה וערכו אותן ליחידות של מספר דקות.

  • מיתגו את ה-LMS שלהם כ”Mobileye Academy”.

  • חלק מההכשרות לא הפכו למיקרו למידה. למשל, התקנת מערכת נשארה כמסלול הסמכה עם מבחנים.

המרצות אמרו שזה פתרון מהיר ולא יקר, ובעיניי זה באמת פתרון חסכוני יחסית במשאבים. הוא יכול להתאים לארגונים שבהם כבר קיימים תוצרי למידה איכותיים שאפשר להשתמש בהם. 

"קוסקוס בקופסת בנטו: אבולוציה של למידה מסורתית למנות קטנות" -

מיכל בלאט, מנכ"ל בלאט-לפידות

טל הציג תהליך של מעבר מהכשרה מסורתית – להכשרה שמשלבת למידה דיגיטלית בשטח. 

  • האתגרים:

    • קרוב ל-4,000 עובדים בפריסה ארצית, רובם עובדי תפעול ללא נגישות למחשב.

    • שליחת עובדים לימי כשירות מרוכזים מקשה על התפעול השוטף.

    • תרבות למידה מסורתית, שמפרידה בין למידה ובין עבודה.

    • תפיסה מסורתית גם של צוות ההדרכה, שראו בהכשרות המסורתיות יתרון של בקרה ושליטה.

    • חוסר אמון מצד המנהלים שעובד יישב בסביבת העבודה שלו וילמד.

  • הפתרון: פריסת 46 עמדות “קיוסק”- עמדות מחשב במתחמי העבודה.

  • תובנות:

    • ​יש צורך בשינוי תפיסה, שלמידה היא תהליך מתמשך.

    • לא עצרו לבדוק אם זה עובד.

    • המקדו באחוזי ביצוע – במקום באפקטיביות.

    • נדרשת “אמנות הצמצום”: לזקק את התוכן בצורה החכמה מבלי לאבד את הקשב של הלומד מצד אחד ואת ה”לב” של התכנים מצד שני. 

"מיקרו למידה למתקדמים: מה למדנו אחרי 5 שנים"

לובה משל, בנק הפועלים

לובה הציגה את הפתרון של מצברי למידה, יחידות למידה שמתפרסמות בפורטל הארגוני, בנוסף להכשרות בסיס בקמפוס. 

  • האתגר: לעובדים בסניף אין זמן ללמוד. הארגון לא מאפשר להוציא אותם להדרכה, ומצד שני יש פערי ידע מקצועיים.

  • הפתרון:

    • ​פיתחו 500 מצברים לאורך 5 שנים, בקצב פיתוח של 60 חדשים ו-60 ממוחזרים/מעודכנים בשנה.

    • החיבור לצרכי השטח וזיהוי פערי ידע נעשה דרך המינהלות. 

    • שימושים: המצברים הם חלק ממארג למידה – משתמשים בהם כחלק מקורסים, כיתה הפוכה, וגם לתמיכה אחרי הלמידה.

  • תובנות:

    • היקף הלמידה – לא כל תוכן מתאים להעברה קצרה.

    • המיומנות של כתיבת תוכן באופן מזוקק היא לא פשוטה. יותר קשה לכתוב קצר! נדרשת גם הכנסת אלמנטים שך כתיבה שיווקית.

"האם Less is More?"

אורנה גבע, ביה"ס למינהל עסקים במכללה למינהל

שמתי לב שבכנסים, לקראת סיום יש להרבה אנשים נטייה לברוח (כולל אותי לפעמים, אני מודה)… הפעם היה לי ממש חבל בשביל כל אלה שיצאו ולא שמעו את ההרצאה של אורנה, שסגרה את הכנס, כי היא היתה פשוט מצוינת.

היה מרענן לשמוע גם את הצד השני של המטבע – תהיות וספקות לגבי המיקרו למידה ומידת האפקטיביות שלה:

  • חסרונות אפשריים:

    • השלם הוא יותר מסכום חלקיו: הלומד יכול לצרוך את היחידה מבלי להבין את ההקשר המלא, ולכן לא מסוגל לעשות אינטגרציה בין היחידות.

    • “דפקט הפרפר” (איזה שם מגניב, לא?): הכוונה לתהליך קופצני של שיטוטים בין אובייקטים או יחידות באופן אקראי, שעלול לייצר למידה שטוחה ולא משמעותית.

    • עומס קוגניטיבי: מיקרו למידה ממקדת את הלומד בעולם תוכן צר, כך שמצד אחד, הוא חווה פחות עומס קוגניטיבי. מצד שני, הוא עלול לחוות עומס קוגניטיבי מעצם הקפיצה בין סוגי מדיה שונים. המעברים המהירים בפני עצמם יוצרים עומס!

    • הטקסונומיה של בלום (רמות חשיבה): נשאלת השאלה האם במשך כמה דקות של למידה אנחנו מסוגלים להעביר את הלומד מעבר לרמה של ידע? האם אפשר להגיע לרמות חשיבה גבוהות יותר? מצד שני- האם תמיד המטרה שלנו היא להגיע לרמה הגבוהה של למידה?

    • מיקרו למידה לא בהכרח שווה לפרסונליזציה של למידה. “חטיף הלמידה” עדיין לא מותאם ללומד. 

  • למה בכל זאת?

    • בינה מלאכותית במהופך: הטכנולוגיה משפיעה עלינו.  

    • קצב השינוי: ארגונים צריכים לחדש ולהתחדש כל הזמן.

    • כלכלת מיקוד (פוקוס): כולנו קוראים וכותבים קצר.

  • האתגר שלנו – לייצר יחידות קטנות וגם את ההקשרים שיאפשרו למידה משמעותית.

השורה התחתונה

למי מתאים? אנשי הדרכה, מנהלי למידה וידע ומנהלי משאבי אנוש, שרוצים להתעדכן בכל המגמות החדשות בעולם הלמידה.
את מי תפגשו? מרצים מהאקדמיה ומעולם העבודה. שילוב מנצח.
בונוס: חינם-חינם-חינם.  
מתי מתקיים? בדרך כלל אחת לשנה, בחודש מרץ.
Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

הצטרפו לבלוג וקבלו מידע עדכני,
טיפים מקוריים וכלים פרקטיים שישדרגו את תהליכי הלמידה שלכם במינימום תקציב ומאמץ.

אשלח לך עדכון על פוסטים חדשים פעמיים בחודש.
לעולם לא אעביר את המייל שלך לאחרים.
אפשר לצאת מהרשימה בכל זמן בלחיצת כפתור.

מה חשבת על הפוסט?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן