זה לרוב קורה אחרי שכבר נצבר קילומטראז' של כמה שנים בשיווק ותיקשור של פעילויות הלמידה בארגון. הרבה מנהלי למידה בשלב הזה שמים לב שלמרות שיש למחלקת הלמידה שלהם הרבה מה להציע, ושהם מתקשרים ומשווקים כל

בימים האחרונים פורסם שנציבות שירות המדינה הוציאה הנחייה מחייבת להפסיק להשתמש בלוכסן ולפרסם מכרזים בלשון זכר בלבד. למה? כי זה "מסרבל את הכתוב ומקשה את הקריאה".  איפה בעצם הבעיה? כתיבה בלשון זכר היא כתיבה שמפלה

על מה דיברו בכנס המיתוג השנתי, ואיך זה קשור אלינו? בשבוע שעבר השתתפתי בכנס B-DAY 2022 של חברת BRAND ACADEMY. הכנס היה מיועד לאנשי שיווק, פרסום ומיתוג מכל התעשייה, וכלל הרצאות קצרות של מנכ"לים, אנשי

דמיינו שמחלקת הלמידה שלכם יכולה לעשות שינוי אמיתי בעולם. אמיתי, בלי ציניות. אחת הדרכים לעשות את זה נקראת "אימפקט מרקטינג", או בשמה האחר- Brand Activism. בפוסט הפעם נכיר את הטרנד (שהוא ממש לא רק טרנד

צריכים רעיונות רעננים לשיווק הלמידה בארגון? מוזמנים לסדרת פוסטים חדשה. בכל פוסט אתמקד בטרנד שיווקי אחד שבחרתי על סמך מחקרים מהארץ ומהעולם (כמו המחקר הזה של דלויט וסקר המפרסמים), ועל סמך מה שהכי רותח עכשיו

המייל הארגוני הוא עדיין ערוץ התקשורת הכי שכיח ופופולארי בארגונים, וגם אצלנו- אנשי הלמידה. מאוד נוח להפיץ תיקשורים במייל- זה לא עולה כסף, זה זמין בכל עת בלחיצת כפתור וכל העובדים נמצאים שם. ובכל זאת,

בניתם קורס אונליין, לומדה, מצגת, מסמך או כל תוצר אחר שמחולק לפרקים? אם החלטתם לקרוא לפרק הראשון "מבוא" ולפרק האחרון "סיכום" – כדאי שתחשבו שוב. אז נכון שהפרק הראשון פותח את היחידה שלכם, ופרק הסיכום