זיקוקי למידה

השמיים שלך זקוקים לזיקוקים?
נרשמים לבלוג ומקבלים מידע מקצועי, טיפים מקוריים וכלים פרקטיים שישדרגו את תהליכי הלמידה בארגון במינימום תקציב ומאמץ.

אשלח לך עדכון על פוסטים חדשים פעמיים בחודש.
לעולם לא אעביר את המייל שלך לאחרים. אפשר לצאת
מהרשימה בכל זמן בלחיצת כפתור.

כלים להורדה חינם

חשיבה מחוץ לקופסא(ת הבריחה)- פוסט אורח עם שרי חזי

חדר בריחה

הפוסט הזה מחכה בסבלנות כבר די הרבה זמן לתורו להתפרסם, כי ככה זה כשצריכים לקבל אישור מדובר צה”ל 🙂
שרי חזי היא ראש תחום מו”פ וחדשנות בלמידה במדור טי”ל (טכנולוגיות ייעודיות להדרכה) בקריית ההדרכה של צה”ל בנגב. הזמנתי אותה לשתף אותנו מניסיונה בפיתוח עשרות חדרי בריחה, ולענות על כל השאלות: מה זה בכלל חדר בריחה? למה הוא כל כך פופולארי היום כמתודת למידה? מתי מתאים להשתמש בחדר בריחה? ואיך בונים חדר בריחה, גם במשאבים מצומצמים?

לפני שאני מעבירה את רשות הכתיבה לשרי, שכתבה לנו אחלה פוסט, אני אמליץ לכם לקרוא את הטיפים הפרקטיים, אבל לא לדלג גם על החלק הראשון שהוא יותר “תיאורטי” אבל ממש מרתק וחשוב למי שמתעניין בחדרי בריחה למטרות למידה.

שרי, השרביט שלך.

האהבה שלי לחדרי בריחה התחילה לפני ארבע שנים כשחיפשנו בחבר’ה מקום ליהנות יחד חוץ מאוכל, וחווינו מפגש משותף ומהנה בחדר בריחה.

מאז אני חופרת עמוק בתחום, קוראת כל מאמר רלוונטי שיוצא, פיתחתי לא מעט קופסאות וחדרים ויש לי מיליון אפיונים במגירה לחדרי בריחה וקופסאות בריחה מכל הבא ליד.

מה זה בכלל חדר בריחה, ואיך התחיל הקונספט של חדרי בריחה?

חדר בריחה הוא משחק הרפתקאות חברתי, שבו ננעלים המשתתפים בחדר, במטרה לפתור חידות ולפענח צפנים כדי להימלט מהחדר תוך זמן מוגבל.

משחקי חדרי בריחה מבוססים על משחקי וידיאו פופולאריים משנות ה-90, שבהם השחקן נעול בחדר, סורק אותו ומוצא בו רמזים שיסייעו ליציאה מהחדר.

בשנת 2007, נפתח ביפן ה- REG) Real Escape Game) הראשון ומאז הוקמו אלפי חדרי בריחה בעולם. החדר מלווה בסיפור מסגרת ומעוצב במגוון אלמנטים שמסייעים להמחיש את הסיפור. דרך חווית המשחק, המשתתפים מתנסים במשימות שמייצרות סקרנות, עניין, שיח שיתופי, יצרנות של ידע, התמודדות עם מצבי לחץ וכד’.

למה הקונספט הזה "תפס" בעולם הלמידה?

בהקשר שלנו, למידה דרך משחק מקרבת את המשתתף למצב האמת ומאפשרת לו לחוות את הלמידה כחווייתית, פעילה, שיתופית ומשמעותית. המשחק גורם ללומד להיות סקרן ולגלות עניין כחלק מהיותו גיבור שנדרש להשלים משימה חשובה.

חדר בריחה מייצר תחרות פנימית ומעלה את הדופמין בכל אחד מהמשתתפים. הרצון להשתייך לקבוצה, להפגין ידע ולסייע לפתרון המשימה – הם שגורמים למשתתפים לפעול יחד למען הצלחת המשימה.

בהמשך לתפיסה של הלומד כצרכן ידע ושל המורה כשותף בבניית הידע, בחדר הבריחה המורה מנחה מרחוק, מתווה את הדרך בתחילת המשימה ומלווה במידת הצורך על ידי רמזים.

תחשבו כמה מדהים זה יכול להיות אם בכל תהליך שלכם, בכניסה לעבודה חדשה, בהסבר מורכב של מערכת, כחלק מחפיפה מקצועית או אפילו לשכנע את המנהל שלכם בתהליך ארגוני שאתם רוצים לייצר, הייתם משתמשים בטכניקה כזו, זה יכול להיות גאוני! כשאני חושבת על זה, זה מזכיר לי קצת את צ’רלי וממלכת השוקולד, או סוג של פיטר פן כזה, אתם אף פעם לא מתבגרים, כולם יכולים לשחק. זה משחק למבוגרים! איזה כיףףףףףףףףףףףףף!

חדרי בריחה כשיטת למידה הרפתקנית

פרופ’ חנן יניב מציג מודל שנקרא לב”ה (למידה בסביבה הרפתקנית). הנחת היסוד שלו היא שכל תהליך למידה, בכל תוכן ובכל גיל, יכול להפוך להרפתקה שאותה מפענחים התלמידים או אפילו מעצבים בעצמם. 

המודל מתחלק לשלושה מרכיבים: אירוע, דילמה (או בעיה) ורצף סיפורי (הרפתקה).

ישנם שני מצבים אפשריים ללמידה:

1) הלומד כמעצב למידה, הוא שותף בצוות ההפקה.

2) הלומד ‘משחק’ בהרפתקה שאחרים יצרו (אגב, הוא תמיד יכול להיות גם וגם).

שימוש במודל ללמידה הרפתקנית מייצר אצל הלומד מספר עקרונות ללמידה משמעותית:

  • חיבור לחומר הנלמד – יש קשר עמוק בין למידה הרפתקנית לבין יצירת מחוברות בין הלומד לבין התוכן הנלמד. ככל שרמת הפעילות תעלה, כך הלומד יתמקד יותר בלמידה ופחות במסיחים.
  • אותנטיות – הצורך במידע כדי להשלים את המשימות, לגלות עוד פרט כדי לפצח את המשימה- ברגע שהוא משתלב בתהליך למידה, הוא מייצר את התשוקה לדעת כדי לפענח את ההרפתקה.
  • העברה – היכולת לפתור בעיות בתחומים שונים, באופנים שונים, במופעים חוזרים ובתצורות שונות, וכך להעמיק את הלמידה המשמעותית.
  • פתרון בעיות – בניית תהליכים פרוצדורליים, שמטפחים חשיבה מעמיקה ואחריות בקבלת ההחלטות.

בקישור הזה אפשר לקרוא עוד על מודל לב”ה והיישום שלו. 

חדר בריחה

מה ההבדל בין חדר לקופסא?

הן חדר בריחה והן קופסת בריחה כוללים משימות ואתגרים שדורשים פיצוח על ידי קבוצה. אבל רק בחדר יש אפשרות להשתמש במרחב לצורך אותן משימות. אם נחבר את זה לעולם הלמידה, ישנה שיטה שמתייחסת ללמידה מבוססת מיקום. חדרי בריחה מבוססי למידה מושתתים גם הם על שיטה זו, בשילוב למידה הרפתקנית.

אילו תכנים מתאים ללמד בעזרת חדרי בריחה?

תהליכים פרוצדורליים, וגם תוכן תיאורטי כמו מבואות שאתם בטוחים שהלומד יכול ללמוד באופן עצמאי וניתן לפשט אותו באופן אתגרי.

דוגמא לקופסת בריחה שפיתחנו - "קופסת חדשנות בלמידה"

במסגרת תפקידי אני מעבירה שיעורי חדשנות בלמידה לסגלי ההדרכה בקריית ההדרכה.

במהלך השנים עלה הצורך בשינוי שיטת הלמידה, ולהעביר שיעור חדשנות בלמידה בצורה פרונטאלית קצת סותר את המסר שאני מטמיעה. בחרתי לפתח קופסת בריחה שמשלבת תהליך למידה קבוצתי ועצמאי.

התהליך שפותח עודד את הלומדים לפתוח ויקיפדיה ולקרוא על דורות של לומדים, לנהל שיח ולבחון אילו מאפיינים מתאימים לכל דור, להתבונן בסביבות הלמידה הקיימות בקריית ההדרכה ולהעמיק בסוגי הפתרונות הקיימים בעולם טכנולוגיות הלמידה.

יאללה לת'כלס: איך בונים חדר או קופסת בריחה?

  1. בוחרים נושא: רצוי שיהיה משולב תהליכים פרוצדורליים.
  2. מגדירים מטרה לשיעור: מה היעד שנדרש? מגדירים מטרת על ומטרות ביניים לכל משימה/ לכל קופסא.
  3. חוקרים על הנושא שבחרתם: ממש חשוב להכיר את הנושא לעומק. יש משמעות לצבעים, לריחות, לאופי המשימות בעקבות הנושא.
  4. בונים סיפור מסגרת:
    – כתיבת תסריט, כלומר סיפור רקע שכולל: איפה קורה, מה קורה, מי הדמויות.
    – ניתוח משימות ברמה ראשונית בהתאם לתסריט הכולל סוגי תכנים שונים: תהליכים פרוצדורליים, תוכן תיאורטי ומוחשי, מושגים, משימות סדר/ הבנה.
    חיפוש רעיונות וקבלת השראה למשימות. אפשר לקבל השראה מצפייה בסרטונים ב-YOUTUBE על התקופה שאנחנו משחזרים בחדר בריחה, או מתוך אובייקטים ופעולות יומיומיות שלנו (משחק קלפים, אלבום תמונות עם תאריכים, יומן, משיבון קולי וכד’)
  5. פיצוח המשאבים הנדרשים בהתאם לתכנון.

מה עושים כשהמשאבים מצומצמים? הנה כמה רעיונות

  1. יצירת סרטונים להעברת תוכן של חידות – צרו ערוץ YOUTUBE ותעלו לשם את החידות. תדאגו שהערוץ יהיה סודי רק בגישה לקישור ספציפי. את הקישור תנגישו בתוך מרחב הלמידה (יכול להיות גם קופסאת בריחה) דרך ברקוד לסריקה- QRCODE.
  2. מנעולים יש המון רשתות זולות לרכישת מנעולים שונים- 4 מספרים, 3 מספרים; חגורת מנעול, מנעול לאופניים עם מפתח וכד’.
  3. טוש אולטרא-סגול – כדי לכתוב משימה או רמז למשימה ניתן להשתמש בטוש שפעיל רק עם פנס אולטרא-סגול. ניתן לרכוש טוש מוזל ופשוט, שבצידו השני יש גם פנס.
  4. משימות תשבץ/ תשחץ/ “איפה אפי” – שימוש במשימות כאלו, כמו שהיינו ועדיין נהנים לעשות בעיתון של סופ”ש.
  5. מדבקות גירוד – שימוש במדבקות ‘קסם’ לגירוד קוד/ רמז.
  6. חפצים ישנים כל חפץ ישן ניתן לשימוש בהתאם לתוכן, למשל שימוש במסגרות של תמונות ישנות בכדי להחביא מאחוריהם מסרים.
  7. מגנטים שניתן להדביק בתוך החדר כאמצעי להעברת מסר.

תודה לשרי על פוסט מעמיק, מקצועי ופרקטי. 
איך זה עושה חשק, נכון? 

למי שלא התנסה עדיין ורוצה לנסות את המתודה, אני ממליצה להתחיל “בקטן” ולבנות קופסת בריחה לא מאוד מורכבת, ורק בשלב הבא להתקדם לחדר בריחה. בהצלחה!

אם מעניין אתכם לקרוא על עוד מתודות ושיטות למידה, הנה כמה פוסטים שכתבתי בעבר:
מפות חשיבה
סיפורים וסטוריטלינג
מתודת “טקס האוסקר”

מתודת “הרעיון הגרוע ביותר”
וכמובן- מאגר המתודות הגדול, שיצרתי במיוחד עבור קוראי הבלוג, וכולל עשרות רעיונות למתודות למידה לכיתה וללימוד עצמי.

אתם עוד פה?

יאללה לכו לבנות חדר בריחה!

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

הצטרפו לבלוג וקבלו מידע עדכני,
טיפים מקוריים וכלים פרקטיים שישדרגו את תהליכי הלמידה שלכם במינימום תקציב ומאמץ.

אשלח לך עדכון על פוסטים חדשים פעמיים בחודש.
לעולם לא אעביר את המייל שלך לאחרים.
אפשר לצאת מהרשימה בכל זמן בלחיצת כפתור.

מה חשבת על הפוסט?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן