איך התחיל המקצוע של למידה ארגונית, איך הוא התפתח עם השנים ולאן הוא הולך? מה יהיה התפקיד שלנו, אנשי הלמידה הארגונית, בעידן החדש?
כדי לענות על שאלות קיומיות שכאלה, אני מארחת בבלוג את האישה והאגדה, רינתיה ברוכים-לוין מ- LIMI.
רינתיה, ספרי קצת מי את ומה את עושה?
אני מייסדת ומנהלת את limi – חברה שמאמינה שלמידה היא מנוע צמיחה לאנשים לארגונים.
בתחום ההדרכה והלמידה כבר למעלה מ-20 שנה, לומדת נצחית ומאוהבת במקצוע הזה.
יועצת אסטרטגית ללמידה בארגונים עסקיים וציבוריים, מרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT, מכשירה אנשי למידה ארגונית, מנהלת את קהילת "למידה ארגונית" בפייסבוק ופודקאסטרית בפודקאסט "פיצוחים".
וחוץ מכל זה… אמא לשלושה (+ אוגר), נשואה לאורי וממש (אבל ממש) אוהבת שוקולד.
בפודקאסט (המעולה!) שלך ושל ארן גילאור- "פיצוחים", אתם נוהגים לפתוח כל פרק בשאלה קבועה. אז עכשיו תורך: מה הדבר האחרון שלמדת?
יואו, מלאאאא… האחרון הגדול זה לעשות ניתוח עסקי-אסטרטגי לחברה. זה מפחיד וכיף כאחד.
אני עדיין חולמת על השקפים האלה בלילה.
כולם מכירים אותך קודם-כל כמנהלת קהילת "למידה ארגונית" בפייסבוק, שנכון לעכשיו מונה מעל 14 אלף איש (!) והיא אחת הקהילות הכי פעילות שיש. מה לדעתך סוד ההצלחה של הקהילה?
תודה. אין סוד, זו עבודה והשקעה. בתכל'ס הדבר הכי מדהים בקהילה זה האנשים שבה, אני רואה מלא אתגרים שיש למנהלי קהילות אחרים שאנחנו בד"כ לא מתמודדים איתם (דיבור מתנגח, תחרות לא מכבדת, פרסומים חופרים וכולי).
כל היתר זו עבודה עקבית בניהול ומיקוד הקהילה. אנחנו צוות שעושה עבודה יומיומית: לדאוג שיהיה מיקוד ע"י פוסטים רלוונטיים ולא כאלו שזולגים לתחומים אחרים (אנחנו לא מאשרים כמעט 1/3 מהפוסטים), לוודא שיש שיתוף אמיתי ולא כזה שמחנך, להקשיב באמת למה שהקהילה מבקשת ועוד.
עד לפני שנתיים בערך זו הייתה קהילה שניהלתי לבד. בשנתיים האחרונות בגלל הגודל שלה והעובדה שעולם הקהילות הפך למעצמה, דברים קצת השתנו. אז כפרה על הצוות: פבי שטליט רייטמן, אלירן מאור טריפמן, טל אורלי רחמים ועל עומרית אבנשטיין בראשם.
את עושה כל כך הרבה במקביל- ממנכלת חברה, מנהלת קהילה, מרצה, מייעצת, מקליטה פודקאסט... זה מעורר השראה וגם פליאה- איך את מצליחה לשלב את כל זה?
וואו תודה 🙂 אני חושבת שבשבילי זה צורך קיומי. יש לי קוצים בטוסיק ואני חייבת לזוז כל הזמן.
באופן כללי בחיים עצמם, בעלי שיחיה הוא שותף מלא בבית ויש לי רוח גבית מדהימה ממנו. שלושה ילדים מחייבים עזרה והמשפחה שלנו תמיד שם (חמסה טפו שום בצל).
באופן ספציפי מקצועי, זה ניהול עצמי: היומן שלי עמוס לאללה ואני כל הזמן מסתכלת כמה שבועות קדימה כדי לתעדף, אני לא יכולה להתחיל לעבוד בלי רשימת "לעשות" כדי להוריד את כל המשימות שמתרוצצות לי במוח לדף חלק.
עם כל זה אני במגמת האטה. ילד שלישי + הקורונה + גיל 40 מייצרים חשיבה מחודשת. היום מבחינתי זה ממש בסדר שלא אספיק הכל כל הזמן ולא אעבוד בפול גז. אפילו כתבתי על זה פוסט.
אז עכשיו בואי נדבר קצת על המקצוע של למידה ארגונית. מאיפה בכלל המקצוע נולד?
בגדול ממלחמת העולם השנייה. המעבר הדרמטי קרה כשהבינו שאפשר ללמד מסה של אנשים לפי תוצאות ותפקוד, כלומר להכשיר באופן מוסדר שמקצר את הדרך (כמו בעידן השוליה למשל). הוראה וכולי הם לא המצאה של המקצוע שלנו, אבל הדרכה ולמידה בארגונים כדי להכשיר אנשים לתוצאות ותפקוד כן. משנות ה-70 אנחנו בתהליך התפתחות די משוגע. אפשר ללמוד עוד קצת על איך הוא נראה היום במאמר "מורה נבוכים למקצוע הלמידה הארגונית".
מה היו נקודות המפנה של המקצוע בעשור האחרון?
לדעתי מודל 70:20:10 (שנשען על מחקר ישן אמנם אבל מקיף) שם לנו חתיכת מראה מול הפרצוף, והקורונה כמובן שמאיצה שינויים בשוק העבודה וגורמת לנו לעבור באופן מסיבי לדיגיטל אבל גם מניעה שינוי אסטרטגי-מקצועי.
ולאור השינויים האלו, מה התפקיד המרכזי בעינייך של אנשי הלמידה הארגונית בעולם החדש?
כתבנו על זה לעומק בדו"ח מגמות הלמידה בארגונים 2021. בגדול להיות מנוע צמיחה של הארגון ושל האנשים שלו. בפועל כדי להוביל צמיחה בעידן הנוכחי, זה דורש מאיתנו מעבר לעבודה אסטרטגית יותר, ללמד יותר את העתיד ופחות את העבר וההווה ולייצר תשתיות ללמידה (גם בפן האנושי של סקרנות וכולי וגם בפן הטכנולוגי/ טכני) ופחות את התוצרים עצמם בפועל.
אנחנו עוסקים בתחום הזה המון. גם במסגרת המחקר ב-limi, גם בייעוץ האסטרטגי שאנחנו עושים להנהלות ולארגונים וגם בפעילויות למידה בארגונים ומחוצה להם.
איזה מהלכי למידה ייחודיים ראית לאחרונה שמתאימים למה שתיארת?
וואו מלא. אני אוהבת שבעל הבית קצת משתגע… הדוגמאות של אונ' תל אביב הן מדהימות בעיניי – תחרויות למידה שיוצרות מחוברות ארגונית, שיפור ביצועים טקטי ו-ROI מטורף. המהלך של מכבי – חיבור הוליסטי של הסתכלות על פיתוח העובדים מקצה לקצה ואשכרה לחבר מערכות, לשנות תפיסות וכולי. אקדמיית ה-AI – פרויקט מטורף של אלביט, התעשיה האווירית ועוד שנבע מחוסר ממשי באנשי מקצוע. הג'וינט הובילו למידה אסטרטגית של רי ואפ סקילניג תוך כדי תהליך שינוי ארגוני אדיר, אמדוקס וטבע תמיד עושים דברים מדהימים וחדשניים ועוד ועוד. תענוג.
עד כמה לדעתך אנחנו כאנשי הלמידה משקיעים בפיתוח המקצועי שלנו, או שאנחנו עדיין "סנדלרים יחפים"?
אני יודעת שאני party pooper אז סליחה מראש. יש פער מאוד גדול בין מה שקורה בעולם אלינו. אנחנו צרכנים של "למידה על הדרך" גדולים מאוד, אבל בסקר תעשיית הלמידה הארגונית שעשינו בארץ ראינו ש-48% מעולם לא למדו את המקצוע בצורה פורמלית. אני רואה את זה כל הזמן, אנחנו לא מספיק מכירים מודלים, מחקרים, מגמות מקצועיות.
יש לזה המון סיבות, אבל ההשלכות הן מיידיות. בפועל מי כמונו יודע שלמידה מסודרת תיתן לנו בטחון בארגון להגיד מה אנחנו חושבים ולמה, תעזור לנו להשתמש בגלגלים שאחרים כבר המציאו במקום להמציא מחדש, לקדם למידה בשיטות אפקטיביות יותר, נתגאה במקצוע שלנו ונראה באופן חד יותר את האימפקט שאנחנו מייצרים.
עם כל זה יש מגמת שיפור גדולה בנושא הזה.
ושאלה לסיום: אם היית יכולה לחזור אחורה לצעדים הראשונים שלך בעולם הלמידה הארגונית, איזה טיפ היית נותנת לעצמך?
שאלה קשה. אשתדל לענות על מה כן אני חושבת שעשיתי טוב.
הטיפ שלי הוא ששילוב של תשוקה עם חנוניות משתלם. היום בהסתכלות אחורה אני מבינה שכבר לפני 15 שנה הייתי בהתלהבות שיא על המקצוע, על למידה, על גיוון בעשיה, על העבודה עם אנשים… התשוקה הזו גרמה לי ללמוד בעצמי המון גם באופן פורמלי וגם לא. אני למדנית אקלקטית וזה כיף אדיר שממשיך לייצר אצלי סקרנות מתמדת.
היה לי כיף שירי! תודה!
מקווה שנהניתם, אבל זה לא הכל! ארגנתי לכם גם הטבה מיוחדת מרינתיה לקוראי הבלוג בלבד:
שלחו מייל ל-info@limi.co.il עם הכותרת "שירי שלחה אותי",
ותקבלו הנחה של 5% על קורס ניהול למידה ארגונית ו/או על תוכנית limiPRO.
בתוקף לשבועיים מפרסום הפוסט.
