בימים האחרונים פורסם שנציבות שירות המדינה הוציאה הנחייה מחייבת להפסיק להשתמש בלוכסן ולפרסם מכרזים בלשון זכר בלבד. למה? כי זה "מסרבל את הכתוב ומקשה את הקריאה".
איפה בעצם הבעיה?
כתיבה בלשון זכר היא כתיבה שמפלה ומדירה נשים. נקודה.
כשפונים בלשון זכר במודעות דרושים ובמכרזים, פחות נשים מגישות מועמדות למשרות.
כשפונים בלשון זכר במבחנים, ההישגים של נשים נפגעים.
אפילו מדינות (!) שבהן השפה היא מגדרית, הן מדינות עם פחות שוויון מגדרי, במיוחד בתחום הכלכלי.
ואלה רק כמה מחקרים מתוך רבים, שמוכיחים ששפה היא לא "רק שפה". היא יוצרת מציאות.
בנוסף, כתיבה בלשון זכר היא כתיבה שמחצית מהאוכלוסייה לא יכולה להזדהות איתה ולהתחבר אליה. אם אחת המטרות שלנו היא לפנות לכל קהל היעד ולייצר חיבור אישי, אנחנו מחבלים לעצמינו.
אז נכון שהאקדמיה ללשון המליצה שלא להשתמש בלוכסנים (מנהל/ת, מועמד/ת), אבל זה לא תירוץ! כי יש מספיק פתרונות אחרים. כן, זה מצריך יותר חשיבה ויצירתיות, אבל זה משתלם מכל הבחינות.
פתרון 1: שפה נייטרלית
הכוונה למילים שיכולות להיקרא בכל המגדרים:
מילים שמסתיימות ב-כ'
לדוגמה:
"נשמח לראות אותך".
מילים שמסתיימות ב-ה'
לדוגמה:
"אני רוצה להירשם"
מילים שמסתיימות ב-ת'
לדוגמה:
"איזה יופי שחזרת"
פתרון 2: גם וגם
הכפלה של צורת הפנייה, כך שתכלול את המילה בזכר ובנקבה.
לדוגמה:
"מנהלות ומנהלים יקרים"
פתרון 3: שם הפועל
לדוגמה:
"אפשר להירשם כאן"
"מומלץ לבחור"
פתרון 4: שם הפעולה
לדוגמה:
"הצטרפות בקישור הזה"
"לכניסה לקטלוג"
פתרון 5: רבים
לשון רבים היא הרע במיעוטו, והיא עדיפה על פני לשון זכר יחיד. מחקר מעניין שבוצע בארץ מצא שזו צורת הפנייה שהשפיעה לטובה באופן המשמעותי ביותר על הישגי נשים במבחנים.
לדוגמה:
"הירשמו כאן בקישור"
"שריינו ביומנים"
ויש אפשרות טובה יותר- להשתמש בלשון רבים בגוף ראשון ("אנחנו"), שאפשר לקרוא בכל מיגדר.
לדוגמה:
"איך נרשמים"
"כמעט סיימנו"
אז בואו נחליט שלא כותבים יותר בלשון זכר יחיד. מה אתם אומרים?
למי שרוצה להתעמק בנושא
אני ממליצה להיכנס למדריך הנפלא של דפנה אייזנרייך. זה התנ"ך שלי בכל מה שקשור לשפה שוויונית.
וכמובן הספר של כנרת יפרח– זה אחד הספרים הכי שימושיים אצלי לכתיבה בכלל, ויש בו פרק ייעודי שמתייחס לשפה שוויונית.
