זיקוקי למידה

השמיים שלך זקוקים לזיקוקים?
נרשמים לבלוג ומקבלים מידע מקצועי, טיפים מקוריים וכלים פרקטיים שישדרגו את תהליכי הלמידה בארגון במינימום תקציב ומאמץ.

אשלח לך עדכון על פוסטים חדשים פעמיים בחודש.
לעולם לא אעביר את המייל שלך לאחרים. אפשר לצאת
מהרשימה בכל זמן בלחיצת כפתור.

כלים להורדה חינם

כל הדרכים להשתמש במפות חשיבה לתהליכי למידה

מפות חשיבה

אם יש משהו שאני אוהבת במיוחד זה להכיר כלים חדשים שמשדרגים אותי ברמה האישית והמקצועית. כבר כתבתי בעבר על כלים לשימוש בתהליכי למידה והדרכה, למשל פה ופה וגם פה. לפני שבועיים השתתפתי בסדנה בנושא מפות חשיבה. אם אתם כמוני ואוהבים כלים פרקטיים ויצירתיים, אתם תאהבו את הכלי הזה. יש בו המון פוטנציאל לבנייה ולהעברה של הדרכות בדרך שונה ומהנה מאוד. אז אחרי שהתנסיתי בעצמי, סיכמתי את העקרונות לבנייה של מפת חשיבה ואת השימושים האפשריים בתהליכי למידה (כולל הפתעה קטנה בסוף הפוסט). 

אבל קודם אני חייבת כמה מילים על עינת להב המקסימה, שהעבירה את הסדנה. עינת מעבירה סדנאות על מפות חשיבה לארגונים, וחוץ מזה נפגשת עם מנהלים כדי להכין מפות יעדים ומטרות וגם בונה מפות בהזמנה אישית. את הכלי של מפות חשיבה היא למדה באנגליה מטוני בוזן (Tony Buzan), ממציא השיטה ומומחה עולמי לחקר המוח, חשיבה, זיכרון ויצירתיות. 

*** עדכון חשוב ***
לאחר שקיבלתי מכם בעקבות הפוסט הזה עשרות פניות
לגבי סדנאות על מפות חשיבה,

חשוב לי להדגיש שעינת להב היא שמעבירה את הסדנאות הללו. 
דברו איתה – אני בטוחה שהיא תשמח לסייע ולתת מידע נוסף.

אז מה זה בעצם מפות חשיבה?

טוני בוזן יצר את השיטה אחרי שחקר מחברות של פורצי-דרך בהסטוריה, כמו איינשטיין ודיסני, ומצא שכולם השתמשו באותם האלמנטים: קווים מעוגלים, מילים, תמונות וצבעים. כלומר הם בעצם יצרו מפת חשיבה. 

 

מה שחשוב לדעת על מפות חשיבה הוא שהן כלי עבודה אישי, שמיועד קודם-כל לעצמנו, כדי לייצר לנו בהירות. הן לא מיועדות להצגה לאחרים כמו שהן. זאת הסיבה שכשאנחנו מסתכלים על מפה שמישהו אחר עשה, אנחנו מרגישים “בלגן בעיניים”.

 

מפת חשיבה מתאימה לנושאים מקצועיים ואישיים, מורכבים ופשוטים, ובעצם לכל נושא שנרצה לפתח ולהעמיק בו.

למשל, זו מפה של טוני בוזן, שעוסקת בגיבוש חזון אישי:

קרדיט: Tony Buzan

אז מפת חשיבה זה בעצם שם אחר ל"שמש אסוציאציות"?...

זהו, שלא.  

  • בשמש אסוציאציות הקווים הם ישירים ונוקשים, לעומת מפת חשיבה שבהם הקווים מעוגלים. הצורה העגולה משדרת למוח גמישות, ונקלטת בצורה טבעית ויעילה יותר בזיכרון לטווח הארוך.

  • בשמש אסוציאציות יש מרכז, קו ורעיון אחד בסופו. לעומת זאת במפת חשיבה לכל מילה יש אפשרות להסתעף עוד ועוד וגם לייצר הקשרים בין מילים. לכן מפת חשיבה מתאימה לתהליכים מורכבים יותר משמש אסוציאציות. 

  • במפת חשיבה משולבים אלמנטים שאין בדרך כלל בשמש אסוציאציות, כמו צבעים וסמלים, שעוזרים בתהליכי החשיבה והזיכרון.

לא להתבלבל, זאת לא מפת חשיבה

מה יוצא לנו מזה?

כשאנחנו יוצרים מפת חשיבה, אנחנו:

  • לומדים טוב יותר – כי השימוש בצבעים ובתמונות עוזר לארגן, להבין, לעבד ולזכור את המידע טוב יותר.

  • מייצרים רעיונות חדשים ומפתחים יצירתיות.

  • מקבלים פרספקטיבה של מבט-על ושל “הפרטים הקטנים” בו-זמנית.

  • מבינים משמעויות, השלכות וגם הקשרים וחיבורים בין נושאים.

 

בקיצור, הבנתם ת’רעיון, נכון?

עזבו אתכם משמש אסוציאציות, תתקדמו למפת חשיבה…  😉

יאללה לת'כלס: איך בונים מפת חשיבה?

1. מניחים דף חלק לרוחב

עובדים על דף חלק, עדיף בגודל A3 או A4, שמונח על השולחן לרוחב.

למה חלק? כי זה מאפשר ניקיון, מרחב, פתיחות, שלא כמו בדף שורות או משבצות שמגבילות את החשיבה.

 

2. רושמים את הנושא במרכז

במרכז הדף, בתוך צורה או ציור, רושמים את הנושא שלנו. זה יכול להיות שאלה, אתגר, מטרה וכו’. 

 

3. בוחרים קטגוריות למיפוי (“ענפים עבים”)

בוחרים את הנושאים העיקריים ויוצרים את הענפים העבים.

  • אפשר לתכנן את כל הענפים מראש, אבל לא חייבים. אפשר גם להתחיל באחד ו”לזרום”. 

  • כל ענף עבה יקבל צבע משלו.

  • את הענפים הראשיים כדאי להדגיש באיזשהו אופן- לצייר אותם עבים יותראו לכתוב בכתב שונה לעומת הענפים הדקים (למשל דפוס וכתב).

 

4. מוסיפים את ה”ענפים הדקים”

מהקצוות של הענפים העבים מוציאים ענפים דקים יותר, ועליהם רושמים מילים. הענפים הדקים יכולים להיות השלמה או פירוט של הענף העבה. למשל כשאלות (מה? מי? מתי? וכו’) או כהיבטים חיוביים ושליליים של אותו נושא. 

  • הכתיבה מתבצעת מהמרכז – החוצה.

  • את המילים כותבים על הענפים עצמם (ולא בקצה שלהם).

  • רושמים מילה אחת בלבד בכל ענף. זה מחייב אותנו להתמקד במה שהכי חשוב.

 

5. מוסיפים סמלים ויזואליים (אייקונים)

תוך כדי התהליך או בסופו מומלץ להוסיף סמלים וציורים על המפה. 

 

 

זאת המפה שהתחלתי להכין במהלך הסדנה, לטובת קורס הכשרה לתפקיד שאני בונה בימים אלה. 
שלושת ה”ענפים” העבים (ידע, תפיסה, מיומנות) הם הצירים של הקורס, ולכל אחד מהם פירטתי את התכנים הרלוונטיים לו.

(בוחן פתע: שמים לב למשהו שחסר במפה שלי?…)

קצת על החוויה שלי

האמת שלפני הסדנה קצת חששתי, כי אני אמנם אוהבת ויודעת להעריך אסתטיקה ועיצוב, אבל אני ממש לא ציירת. ממש שמחתי לגלות שחששתי לחינם, כי היה פשוט כיף (ויצא לי לא רע, נכון?).

 

התהליך עצמו היה ממקד ומארגן מצד אחד, אבל גם “פותח את הראש” וזורם מצד שני. ממש תחושה של חופש מחשבתי.  

משתתפים אחרים בסדנה חוו את התהליך דווקא כמעכב את החשיבה בגלל הצורך לעצור כדי לכתוב או לצייר. אחת התובנות שלי בעקבות זאת היא שלא חייבים להשקיע המון זמן ומאמץ! אפשר לשרבט על הדף בזריזות (אבל לשמור על החוקיות של ענפים עבים ודקים וכו’), וזה עדיין יעשה את העבודה. 

איך אפשר להשתמש במפת חשיבה בתהליכי למידה?

בשורה התחתונה, אני אישית בטוח אשתמש בכלי הזה בתהליכי פיתוח הדרכה. לגבי שימוש בכלי בהעברת הדרכות, עדיין לא ניסיתי ואשמח לשמוע אם מישהו מכם ניסה ואיך היה. צריך לקחת בחשבון שהעבודה על מפת חשיבה היא פעילות שצורכת לא מעט זמן (אם עושים אותה “כמו שצריך”), ומצד שני יש לה המון ערך ללומדים. 

 

הנה כמה רעיונות לשימושים אפשריים:

  • תכנון מאקרו ומיקרו של קורסים, סדנאות, הרצאות וכל תוצר למידה שהוא.

  • תרגיל היכרות בתחילת הדרכה – כל משתתף רושם או מצייר על פתקית קטנה פרט שמציג אותו, ואחר כך תולים את הפתקיות על לוח גדול עם מפת-חשיבה עם שמות המשתתפים.

  • תיאום ציפיות בתחילת הדרכה – כל משתתף יוצר מפת חשיבה אישית של הציפיות שלו מההדרכה, מהמדריך ומעצמו (או רושם על פתקית ואז מצמידים את הציפיות של כולם על לוח עם מפת חשיבה גדולה).

  • הצגת תוכן ההדרכה – אני לא ממליצה להציג את המפה כמו שהיא בבת-אחת, כי זה עלול להלחיץ ולבלבל. אפשר להשתמש באנימציה (הנפשה) במצגת כדי להציג בכל פעם חלק אחר במפה.

  • בירור עמדות או תפיסות כלפי נושא ההדרכה – כל משתתף מכין מפת חשיבה בנושא הנלמד (אפשר לתת הנחיות לגבי ה”ענפים העבים” שרוצים שיתייחסו אליהם), ואז משתפים בקבוצות או במליאה. 

  • מפה בהמשכים – אפשר לבקש ממשתתף אחד להתחיל מפת-חשיבה ולצייר רק את הנושא וענף עבה אחד. אחר כך המפה עוברת הלאה למשתתף הבא, שמוסיף ענף נוסף וכך הלאה, עד שנוצרת מפה משותפת. על ידי כך אפשר להעביר מסרים כמו תקשורת וקצרים בתקשורת, אמפתיה ו”כניסה לראש של האחר”, שיתוף פעולה ועוד.

  • סיעור-מוחות/מאסטרמיינד – כל קבוצה מעלה רעיונות או פתרונות אפשריים לדילמה או לבעיה שקשורה לחומר הנלמד. אפשר לקיים את התרגיל כמשחק תחרותי, שבו הקבוצה שזוכה היא זו שהעלתה הכי הרבה רעיונות על גבי מפת החשיבה.

  • בדיקת הבנה במהלך או בסיום הדרכה – כל משתתף מכין מפת חשיבה בנושא ההדרכה (או בנושא שהוגדר על ידי המדריך). אפשר גם להשתמש בתרגיל כדי לבדוק את רמת הידע של המשתתפים בתחילת ההדרכה (ואז אפשר גם להשוות בין שתי המפות כדי לראות ויזואלית כמה למדנו).

  • תכנון תכנית עבודה אישית – תרגיל אישי בסיום הקורס, שבו כל משתתף יוצר מפת חשיבה עם דרכים ליישום בשטח של הכלים שנלמדו בהדרכה.

ועכשיו... הנה זה בא:

הכנתי מפת חשיבה במיוחד בשבילכם, שמסכמת את כל השימושים האפשריים בתהליכי למידה.
אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדיל אותה או להוריד כקובץ PDF.

תהנו!

ועכשיו... הנה זה בא:

בעיניי התהליך של יצירת מפה בכתב-יד מאוד מהנה ויש לו ערך בפני עצמו, אבל מי שרוצה ונוח לו יותר לעבוד במחשב, יש תוכנה שנקראת imindmap. 

היא אמנם לא חינמית (רישיון בסיסי למחשב אחד עולה 100$ כעלות חד פעמית), אבל מתוך כל הכלים הדיגיטליים היא הכי דומה למפה הידנית.

את המפה שלמעלה הכנתי בעזרתה, ואני יכולה להעיד שהיא ממש פשוטה וכייפית. 

אפשר להוריד אותה להתנסות חינם בלינק הזה. 

 

 

עד כאן להפעם.

אם נהניתם, ממש ישמח אותי אם תשתפו את הפוסט לחברים ולקולגות, שגם הם יהנו 🙂

אתם עדיין פה?

יאללה, לכו תציירו לכם מפת חשיבה

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

הצטרפו לבלוג וקבלו מידע עדכני,
טיפים מקוריים וכלים פרקטיים שישדרגו את תהליכי הלמידה שלכם במינימום תקציב ומאמץ.

אשלח לך עדכון על פוסטים חדשים פעמיים בחודש.
לעולם לא אעביר את המייל שלך לאחרים.
אפשר לצאת מהרשימה בכל זמן בלחיצת כפתור.

מה חשבת על הפוסט?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן