יום הגיוון הבינלאומי, שחל ב-21 במאי, זו הזדמנות בשבילנו לוודא שתוכניות הלמידה שלנו מכלילות, נגישות ורלוונטיות לכמה שיותר עובדים בארגון.
לפני הכל, חשוב לי להדגיש: גיוון והכלה בתוכניות למידה ארגוניות זה מאסט, ולא נייס. וליישם תוכניות למידה מכלילות (inclusive) זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל.
זהו, עכשיו אפשר להתחיל.
זהו, עכשיו אפשר להתחיל.
למה הכוונה בתוכניות למידה מכלילות?
העובדים בארגון (כלומר הלומדים שלנו) יכולים להיות חילוניים, דתיים, יהודים, מוסלמים, נוצרים, אתיופים, עולים חדשים, להט"בים, גברים, נשים, צעירים, מבוגרים, אנשים עם וללא מוגבלות.
ב"הכלה" או "הכללה" (Inclusion) הכוונה לשיתוף מלא של כלל העובדים, מכל האוכלוסיות בארגון.
כשתוכניות הלמידה שלנו לא משתפות באופן שווה את כל העובדים, התוצאה עלולה להיות הימנעות של עובדים מתוכניות למידה, תסכול מהתהליך הלמידה, תחושת חוסר שייכות ואפילו פגיעה אישית.
מבחינת תוכניות הלמידה, התוצאה היא שפחות עובדים לוקחים בהן חלק ולומדים בצורה אפקטיבית.
מבחינת תוכניות הלמידה, התוצאה היא שפחות עובדים לוקחים בהן חלק ולומדים בצורה אפקטיבית.
האתגר שלנו ביצירת תוכניות למידה מכלילות הוא לוודא שלכל העובדים תהייה הזדמנות שווה ללמוד באמצעות תוכניות הלמידה שלנו.
אז איך עושים את זה ת'כלס?
ארגון ותיאום תוכניות למידה
- מועד ההדרכה – נימנע מלקיים את ההדרכה בחגים יהודיים, חג הסיגד לאוכלוסייה האתיופית, חגים מוסלמיים, חגים נוצריים וחגים דרוזיים.
- מיקום ההדרכה – אם ההדרכה מתקיימת מחוץ למתקני החברה, נדאג שהמיקום יהיה נגיש לתחבורה ציבורית ושתהייה חניית נכים קרובה לכניסה. נוודא שהגישה אל חדר ההדרכה תהייה פנויה ממכשולים, ושהחדר יהיה שקט ומואר היטב.
- הכיבוד – נדאג לכיבוד שמתאים גם לעובדים שומרי כשרות, צמחוניים, רגישים לגלוטן וכו'.
- הזימון להדרכה – נפנה לכל קבוצות האוכלוסייה בארגון (מבחינת לשון הפנייה, תמונות מגוונות וכו'), ונזמין עובדים עם צורך בהתאמות לפנות אלינו. למשל, חלק מהאנשים עם מוגבלות שמיעה יזדקקו למתרגם לשפת הסימנים או למתמלל. כדאי לברר את הצרכים מראש כדי להיערך בהתאם.
- השילוט אל כיתת ההדרכה – כשנשתמש בשלטי הכוונה, נתאים את השפה. למשל, גם בעברית וגם בערבית.
פיתוח תוכניות למידה ותוצרי למידה
- דוגמאות, הפעלות ותרגילים – נתאים את אופי ההפעלה לקהל היעד, למשל בקהל שכולל דתיים/חרדים נימנע מפעילות שמצריכה מגע פיזי בין המשתתפים. ניתן מקום למגוון האוכלוסיות בדוגמאות שאנחנו נותנים, בנתונים סטטיסטיים שאנחנו מציגים, בתיאורי-מקרה ובתרחישי סימולציות.
- לשון כתיבה – "הדרכה זו כתובה בלשון זכר מטעמי נוחיות אך פונה לשני המינים". כמה התרגלנו למשפט הזה, וכמה שהוא עדיין מעצבן. כי אפשר לפנות בצורה שווה לנשים ולגברים, גם מבלי להישמע כמו מירב מיכאלי. איך? הכי פשוט להשתמש בלשון רבים ("מדברים" או "נדבר", במקום "מדבר"). עוד אפשרות, מתקדמת יותר (אבל דורשת יותר מאמץ), היא להשתמש במילים שאפשר לקרוא אותן גם בזכר וגם בנקבה (עושה, רצית, אותך).
- שפה ברורה ותמציתית – זה נכון תמיד, אבל כדי להנגיש את התכנים לכולם, חשוב עוד יותר להקפיד לכתוב ברור, תמציתי ולא מסורבל. אם אתם כותבים תוצרים באנגלית, שימו לב לכלי המגניב הזה, שמנגיש טקסטים אוטומטית: בוחן טקסטים מורכבים ומציע להם חלופות.
- כללי נגישות – בעיצוב של מצגות ותוצרי למידה, נקפיד על כללי נגישות בסיסיים. למשל שימוש בפונט ברור וגדול, פחות מילים ויותר תמונות, קונטרסט חזק בין צבע הרקע וצבע הטקסט. זה חשוב לכולם ובמיוחד לבעלי מוגבלות ראייה ולבעלי הפרעת קשב וריכוז.
- כתוביות בסרטוני הדרכה – נשלב כתוביות בסרטוני וידאו כדי להנגיש אותם לכלל הצופים (שרובם בכל מקרה צופים בוידאו על MUTE), ובפרט לאנשים עם מוגבלות שמיעה. בנוסף, נתאים את שפת הכתוביות בהתאם לקהל היעד.
- תמונות ואייקונים – נשתמש בדמויות/ מנטורים/ אווטארים (avatars) מגוונים, כדי שכל הלומדים יוכלו להתחבר אליהם.
מה שחשוב כאן זה לנסות לזהות את סטריאוטיפים השכיחים שכולנו "נופלים" בהם (גבר מנהל-אישה מזכירה, גבר חונך-אישה חניכה) ולשבור אותם. כן אני יודעת, למצוא במאגרי תמונות דמויות של נשים בתפקידים סמכותיים זה בערך כמו למצוא מחט בערימת שחת, אבל עם קצת מאמץ זה אפשרי, ויש היום מאגרים מיוחדים שמקלים עלינו, למשל המאגר הזה שכולל אייקונים נשיים בלבד, או האתר הזה שכולל רשימת מאגרי תמונות מגוונים- בחינם ובתשלום.
- בחירת מרצים/מנחים, אורחים לפאנל, מנטורים – לפעמים יש נטייה להזמין אנשים מקבוצות "חזקות". נדאג מראש לייצוג של מגוון האוכלוסיות.
- חומרי לימוד למשתתפים – בהדרכות פרונטליות או בהדרכות דיגיטליות סינכרוניות, נוודא שהלומדים יקבלו גם חומרים כתובים שיוכלו לחזור אליהם אם פספסו משהו במהלך ההדרכה. זה יעזור לכל הלומדים, ובמיוחד ללומדים עם מוגבלות שמיעה, מוגבלות קוגניטיבית או עם הפרעת קשב וריכוז וללומדים שעברית היא לא שפת האם שלהם.
- רשימות קריאה – אם אתם מפנים את הלומדים לקריאה נוספת, שימו לב שהמחברים הם ממגוון קבוצות האוכלוסייה. לדוגמה, בפוסט הזה ריכזתי הפניות למומחיות למידה בעלות שם עולמי.
הנחייה/ העברת הדרכה
- מודעות להטיות – מחקרים מצאו שלמדריכים יש נטייה ל"מיקרו-אגרסיות": התנהגויות קטנות ולא מודעות כלפי לומדים מקבוצות מסוימות. למשל, הם נוטים לקטוע נשים יותר מאשר גברים, להתעלם מהן יותר, ולשאול אותן יותר שאלות זכירה מאשר הבנה.
חשוב שנהייה מודעים להטיות האלה, נימנע מהנחת הנחות על לומדים, ונתייחס לכולם בצורה שווה. - עידוד ריבוי דיעות – נאפשר לכולם להתבטא ונעודד הקשבה ללא שיפוטיות. נעודד לומדים שלא נוטים להתבטא, להשתתף בדיון.
- הפסקות גמישות – נהייה "עם היד על הדופק" ונבדוק אם המשתתפים צריכים הפסקה, גם אם זה חורג מהלו"ז שנקבע. כדאי לדעת למשל, שחלק מהאנשים עם מוגבלות זקוקים להפסקות בתדירות גבוהה מאנשים ללא מוגבלות, אבל הם לא יבקשו כדי שלא "להטריד" או להיתפס כיוצאי-דופן.
- נכונות לחזור על הסברים ולעזור מעבר לשיעור – יש עובדים, שבגלל קשיי שפה, שמיעה או קשיים קוגניטיביים, יהיו צריכים הסבר נוסף, או בקצב איטי יותר. חשוב שנביע נכונות לחזור על הדברים אם צריך, ונציע עזרה מעבר למסגרת השיעור (אפשר גם להצמיד "באדי"- אחד המשתתפים בהדרכה שיעזור למי שמתקשה).
אז מה תתחילו לעשות מהיום ואילך?
גם אם אתם כבר מיישמים חלק מההמלצות, תמיד יש עוד משהו קטן שתוכלו לעשות כדי שכל הלומדים שלכם ירגישו שייכים ורצויים.
כדאי לשלב את נושא ההכלה כחלק בלתי-נפקד מתהליכי העבודה שלכם (ולנוהל הדרכה אם ישנו), כדי להפוך את מה שאתם בין כה וכה עושים בשטח- לפורמלי וקבוע.
אבל הדבר הכי חשוב בעיניי הוא להפגין רצון טוב ומחויבות לנושא, ולזכור להרכיב את ה"משקפיים" של גיוון והכלה בכל פעם שאנחנו מארגנים, מתכננים או מעבירים תוכניות למידה.
כי בשורה התחתונה – לכולם מגיעה הזדמנות שווה ללמוד, להתעדכן ולהתפתח.
יאללה, סומכת עליכם שתשאו את דגל ההכלה בגאון! 🙂
אם כבר באתם, לא תקחו עוד?
הנה כמה מקורות מומלצים להרחבה בנושא:
1. איך להתחיל לפתח למידה מכלילה-פרק בפודקאסט של קוני מלמד
2. איך להפוך לארגון עם תרבות למידה מכלילה
