5 טעויות בתהליך פיתוח של משחק חדש 

אוקי, אז אם אחרי שני הסעיפים הקודמים אתם בעניין – אפשר להתחיל.

לפני המון שנים עשיתי קורס בפיתוח משחקי למידה, ומאז פיתחתי המון משחקים כחלק מקורסים ואירועי למידה, וגם למדתי לא מעט מטעויות שעשיתי "על הדרך".
אז הנה כמה טעויות שכדאי להימנע מהן:

1. להחליט על פורמט המשחק לפני שאיפיינו מטרה, קהל ו"גבולות גזרה".  הרבה פעמים אנחנו נחליט על משחק לוח, משחק "פיזי" (חברתי), משחק מחשב, חדר בריחה או כל משחק אחר- לפני שהבנו מה המטרה של המשחק, למי הוא מיועד, ומהם "גבולות הגזרה" שלו (מיקום, משך זמן, לו"ז וכו'). כמו בפיתוח של כל יחידת לימוד אחרת, גם כאן חשוב להתחיל באיפיון ורק אז לגזור ממנו את סוג המשחק המתאים.
2. לא לעשות פיילוט. כשאנחנו לא בוחנים את המשחק, אנחנו לא יודעים אם הוא עובד ומה צריך לשנות, ועלולים "ליפול על הפרצוף" ברגע האמת. כדאי לעשות פיילוט על "מדגם מייצג" של קהל היעד ולקבל משוב, במיוחד על השגת המטרות של המשחק. ורצוי לחזור על זה יותר מפעם אחת (מה שמזכיר קצת את מודל SAM שאפשר לקרוא עליו כאן).
3. לבזבז זמן ארוך מדיי על אבטיפוס של המשחק. האבטיפוס הוא המשחק הבסיסי שאיתו נבצע את הפיילוט. כשאנחנו משקיעים באבטיפוס יותר מדי זמן ומאמץ, אנחנו נוטים "להתאהב" בו, ואז קשה לשנות. כדאי להסתפק לטובת הפיילוט באבטיפוס מינימלי. למשל, מצגת של חידון עם תוכן השאלות והתשובות, אבל ללא השקעה בעיצוב.
4. לא לכתוב הנחיות למנחה המשחק. אלמנט ההנחייה של המשחק לא פחות חשוב מפיתוח המשחק עצמו. איך להציג את מהלך המשחק? מתי לעצור את המשחק? מתי להמשיך לסבבים נוספים? איך לנהל את העיבוד או את הדיון אחרי המשחק? חשוב לכלול הנחיות למנחה כחלק מהגדרת המשחק.
5. לא ליהנות! לפעמים אנחנו נדרשים לפתח משחק בתוך העומס של העבודה והשגרה, ואז זה הופך ל"עוד מטלה". והאנרגיות האלה זולגות למשחק שלכם. כדי שתיהנו מהתהליך, כדאי לדאוג ל"סטינג" המתאים: לפנות זמן במיוחד לטובת העניין, לשבת במקום אחר ולא שגרתי (בחצר, בקפטריה, בבית קפה), ולהכניס את האנרגיות ואת הקריאייטיב שלכם לתוך המשחק.