זיקוקי למידה

מוכנים להכניס זיקוקים ללמידה בארגון שלכם?
אני מלווה אנשי וצוותי למידה בארגונים לבניית תהליכי למידה אפקטיביים ועדכניים באמצעות ייעוץ למידה, הנחיית סדנאות ופיתוח פתרונות למידה. 
כתבו לי כאן במה אוכל לעזור, מבטיחה לחזור בהקדם. 
חם בבלוג
פוסטים אחרונים
הצטרפות לניוזלטר של הבלוג "זיקוקי למידה"

הצטרפו לניוזלטר של הבלוג וקבלו טיפים וכלים פרקטיים שישדרגו את תהליכי הלמידה בארגון שלכם בכל מסגרת משאבים.

רוצים שהעובדים יקראו את התיקשורים שלכם? תחשבו כמו משפך

משפך

מה אתם עושים כשאתם צריכים לתקשר פעילויות למידה בארגון לקהל גדול? האם אתם מתקשרים לכולם במייל אחיד? אם עניתם "כן", קלטו את הנתונים הבאים:

עובדים בארגונים מקבלים בממוצע מעל 120 מיילים ביום, ומקדישים יותר מ- 5 שעות בממוצע ביום כדי לבדוק מיילים בעבודה. 38% מהעובדים דיווחו שהם סובלים מ"עייפות אימייל" ("email fatigue") שדוחפת אותם להתפטר מהעבודה.
אם זה לא מספיק, בשנתיים האחרונות הרבה ארגונים עברו לעבודה מרחוק או עבודה היברידית, והתקשורת הדיגיטלית התגברה עוד יותר (תודה קורונוש!).
התוצאה היא שהיום, יותר מתמיד, אנחנו מתחרים על תשומת הלב של העובדים. כדי לבלוט להם ב"פיד" אנחנו חייבים להיות סופר-רלוונטיים.
אחת הדרכים האפקטיביות לעשות את זה היא סגמנטציה.

MemeKing

מה זה סגמנטציה?

סגמנטציה (בעברית, פילוח) היא שיטה ידועה ומקובלת בעולם השיווק הדיגיטלי. הכוונה לתהליך שבו אנחנו מחלקים את קהל היעד לתתי-קבוצות עם מכנה משותף, מה שמאפשר לנו לתקשר לכל קבוצה את המסרים שמותאמים לה.

בלי סגמנטציה אנחנו כמו ממטרה – "יורים לכל הכיוונים" את אותם המסרים. אנחנו לא רוצים להיות ממטרה.
אנחנו רוצים להיות יותר כמו משפך – "להשקות" את המסר המדויק בדיוק איפה שצריך. כדי שהעובדים יפתחו את התיקשורים שלנו ויגיבו להם (ייכנסו לתוצרים, יירשמו לקורסים וכו'), אנחנו חייבים לפנות אליהם בצורה ממוקדת ומותאמת.

זה אשכרה עובד?

כשעושים את זה נכון- כן. יש המון מחקרים שבדקו את זה, כמו המחקר של מיילצ'ימפ (שמספקת שירות דיוור אלקטרוני), שהשווה בין משתמשים שביצעו ולא ביצעו סגמנטציה לקהל היעד שלהם. משתמשים שפילחו את הקהל שלהם נהנו מ-14.31% יותר פתיחות מיילים ופי 2 יותר הקלקות.
כן, פי 2. מטורף.

איך עושים את זה תכל'ס?

מגדירים את קהל היעד ומפלחים אותו לתתי- קבוצות לפי מאפיין או כמה מאפיינים משותפים, למשל:

  • מדד ביצועי – למשל, לפי ציונים במבחן הסמכה מעשי.
  • תפקיד
  • שיוך ארגוני
  • וותק מקצועי/ארגוני
  • תחומי עניין  
  • "היסטוריה הדרכתית" (השתתפות בפעילויות למידה)
  • שיטת למידה מועדפת
  • אופי העבודה- למשל תקופות/שעות עומס קבועות 
  • מיקום גיאוגרפי
  • דמוגרפיה- מיגדר, גילאים, שפה וכו'

את הנתונים אפשר לקבל ממערכת ניהול הלמידה או לבקש ממש"א ומערכות מידע.

אפשר דוגמה?

ברווווור שאפשר.
נניח שסיימנו לבנות את תוכנית הלמידה הארגונית השנתית, ואנחנו רוצים לתקשר אותה בארגון. נוכל לפלח את העובדים לפי יחידות ארגוניות או תפקידים, ולשלוח לכל קבוצה את תוכנית הלמידה הרלוונטית לצרכים שאותרו אצלה- את זה רובנו עושים, נכון? אבל מה שעוד חשוב לעשות הוא להתאים גם את המסרים ואת אופן הפנייה לכל קבוצה. למשל, להדגיש את התועלות הספציפיות (האמיל"י- אני מה יוצא לי מזה) שרלוונטיות לכל קבוצה, או לפרסם את התיקשור בפלטפורמה הספציפית שבה הם נמצאים ורגילים לעבוד ביומיום.

ל"מתקדמים", אפשר לפלח כל קבוצה כזאת לעוד תתי קבוצות. למשל: עובדים שהם "לומדי-על", לעומת עובדים שלא השתתפו בכלל או השתתפו לעתים רחוקות בפעילויות למידה בשנה האחרונה. אנחנו נפנה לכל קבוצה בצורה אחרת, עם מסרים שונים.

בשורה התחתונה

בעידן של הצפת מידע, לא אפקטיבי להמשיך לפזר מסרים כלליים ואחידים. קחו בתור התחלה פעילות למידה אחת משמעותית. תנסו להגדיר בצורה מדויקת את קהל היעד שלה ולפלח אותו לתתי-קבוצות. תתקשרו ממוקד ומותאם לכל קבוצה- ותקצרו את הפירות ברינה ובשמחה.
זוכרים? משפך, לא ממטרה 🙂

שתפו את הפוסט:

השמיים שלכם זקוקים לזיקוקים?

הצטרפו לבלוג וקבלו מידע עדכני,
טיפים מקוריים וכלים פרקטיים שישדרגו את תהליכי הלמידה שלכם בכל מסגרת משאבים.

אשלח לך עדכון על פוסטים חדשים פעמיים בחודש לכל היותר.
לעולם לא אעביר את המייל שלך לאחרים.
אפשר לצאת מהרשימה בכל זמן בלחיצת כפתור.

מה חשבת על הפוסט?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן